היום הייתי אמור לקבל הצעת מחיר מקונה שלי,
שמביע עניין רב בדירה מיוחדת מאוד שראינו ביפו לפני כשבועיים, מאז הוא מבצע בדיקות עומק לגביה, לגבי הבניין שבה היא נמצאת ולגבי עניינים רישומיים.
לקראת סוף השיחה, אחרי שפירט באוזניי את כל הבדיקות שעשה והתוצאות שלהן, אמר לי:
"השוק ביפו משוגע, אחד מבקש מעל 60,000 ₪ על הדירה שלו, ובבניין ממול אותה דירה נמכרת ב – 43,000 ₪. כבר אי אפשר להבין מה קורה!".
הבנתי מאוד את מה שהוא מרגיש, וביקשתי לתת את האינפוט שלי מבפנים, בתור מי שרואה מזווית שונה לגמרי משלו, מאחורי הקלעים וללא הגנות ומשחקים, גם את המוכרים וגם את הקונים.
אמרתי לו שכל התורה מאחורי השיגעון הזה נשענת על דבר אחד –
כל מוכר יכול לבקש איזה סכום שהוא רוצה!
ומכאן, יש שתי אפשרויות, שעם אחת מהן אפשר להתקדם ועם השנייה כנראה שלא –
1. למוכר יש צורך אמיתי למכור – המוכר רוצה לקבל את המקסימום מחיר על הדירה, ואם יקבל ממך הצעה נמוכה, ישקול אותה ויחזיר הצעה נגדית.
2. למוכר אין צורך אמיתי למכור – המוכר רק זורק חכה למים, ורוצה לראות אם יתפוס משהו, ואם לא – אז לא ימכור. כלומר, אם תיתן לו הצעת מחיר נמוכה, הסבירות גבוהה שבכלל לא תקבל ממנו חזרה הצעה נגדית.
במקרה, הדירה שמעניינת אותו היא באמת דירה מיוחדת ולא דירת שטנץ, אז חישוב המחיר למ"ר הוא לא חישוב השוואתי יבש. אך כדי לחזק את מה שאמרתי, סיפרתי לו שראיתי בשבוע שעבר מודעה של דירת שיכון למכירה ביפו ד' במחיר 2.95 מ' ₪, כשהעסקה האחרונה הדומה שנעשתה בסמוך נמוכה במעל מיליון ₪… ולא כזה מזמן…
.
כך – שכל מוכר יכול לבקש איזה סכום שהוא רוצה! הרי זה בחינם…
.
אז מה אתם עושים כשאתם רואים דירה בתמחור יתר? מוותרים או הולכים לראות ונותנים הצעה?